הקמט שחושף את האנושיות
- Laor Ami Levin
- Jun 14
- 2 min read
פוסט שכתבתי לפני 8 שנים, הרבה לפני שהתחלתי את לימודי הפסיכותרפיה.
הרבה מהידע כבר היה קיים בגוף מתוך שנים של תרגול מדיטציה, יוגה וצ'י-קונג.
מאז הטכניקה השתכללה, הסקרנות נותרה והנאיבות התפוגגה.
האמונה התחזקה והבנת המורכבות העמיקה.
והדרך ממשיכה באותה דרך -
הקמט שחושף את האנושיות
יש לי קמט בין הגבות.
יש לי גם קמטים בזויות העיניים. אבל הקמט ההוא בין הגבות הוא חושף אותי. הוא מראה שאני אנושית, שאני לא מושלמת ושכנראה אני עדיין מנסה לשלוט בחיים.
הוא לא תמיד היה שם. אני מניחה שבאיזשהו שלב התפתחה הנטייה לכווץ, ואולי זה הגיל והחזרה על התרגיל. אבל הוא שם, וכשאני מרגישה את הכיווץ - אני מרפה אותו.
פשוט, טכני, מרפה את המצח, את הלסתות, את הכתפיים, מרפה את הלשון, מיישרת את הגוף.
נזכרת, מתחברת, נושמת.
במה אני מנסה לשלוט? באיזו מחשבה אני מחזיקה כרגע? מה יקרה אם אשחרר?
אין לי תשובה, אני בעצמי תלמידה. אבל אני יודעת שהאדמה תמיד תתפוס אותי אם אפול. בעבודה התנועתית וגם בחיים.
מה כבר יכול לקרות אם אשחרר? מה יגלו עלי? יגלו שאני בן אדם?, יגלו שאני אמא טריה שמתקלחת פעמיים בשבוע במקרה הטוב? יגלו שאני לא מוארת? מה יגלו?
לא יודעת.
אבל אני לומדת.
לומדת לשחרר. אני עדיין מכריזה על עצמי כבעלת חרדה חברתית, אך בפועל גליתי שלאחרונה אני כבר די נינוחה בסיטואציות חברתיות. אני עדיין פרפקציוניסטית אבל מוכנה יותר לעשות טעויות. ובעבודה שלי אני לומדת להיות בלא ידוע ולסמוך על האדמה ועל ההדרכה העליונה שלי שתנחה אותי.
ועדיין הוא שם, פחות אבל עדיין. פתאום אני מרגישה אותו. הקמט שחושף אותי.
חושף אותי בפני עצמי. מזכיר לי לנשום ולהתמסר.
אז מה קורה שם כשמשחררים שליטה? אולי עולה תמונה של סופה, כאוס, בלגן, אולי אובדן?
זה לא חייב להיות ככה.
קודם כל דרוש שתהיה הקשבה, הקשבה זה הכל.
ברגע שיש הקשבה יהיה תהליך של זיהוי ושימת לב שיש שליטה.
בשחרור השליטה יש הרפיה מהשכל ומהידוע. יש תנועה של שחרור והרפיית המשקל מטה, קרקוע. יש התמסרות לכוח המשיכה, ומירכוז, חיבור לליבה, לרחם שלי, לאמת שלי, למקור הכוח שבי.
ואת התנועה הזו שהיא פיזית אבל גם רגשית ומנטאלית, אנרגטית, אני מלמדת את עצמי ואחרים דרך הגוף.
התנועה הזו היא טכניקת-על אפשר ליישם אותה על כל דבר בחיים. זו האמנות, וכשאנחנו לומדים אותה ומפנימים אותה בגוף שלנו אנחנו פשוט מסתובבים איתה בעולם, עם האומנות של להיות מחוברת לחיים ומחוברת לאמת שלי, עם אומנות ההקשבה לזהות את הכיווץ, את הפחד, את הרצון לשלוט והבחירה להרפות אל העכשיו.
כשאתן מתבוננים בגופכם, איפה אתם פוגשים כיווץ?
Comments