כמה מילים על מערכת העצבים, זמן וריפוי

והיום פינתי החדשה מה למדתי היום במעבדת התנועה, מעבדה בה אני חוקרת את הדרכים והפתרונות לאיכות חיים, ריפוי וחיבור לעצמות דרך תנועה מגע קול ונשימה-

1. פצע רגשי שנגרם בשל מאורעות עבר רחוקים נחווה בגוף כפצע אמיתי כאן ועכשיו.

2. הפצע הזה הוא בר ריפוי – כאן ועכשיו

שתי עובדות מעניינות על מערכת העצבים –

1. כאשר יש טראומה בגוף מערכת העצבים חווה אותה כאילו היא קורת עכשיו או במילים אחרות, מערכת העצבים שלנו לא מבדילה בין עבר הווה ועתיד.

2. המוח, שהו אחלק מערכת העצבים חווה כאב רגשי וכאב פיזי באותה צורה, המשמעות של זה היא שהוא מפריש חומרים ומפעילים את אותם אזורים בעת כאב פיזי ורגשי.

איזה מדהים הגוף שלנו, נכון?

כמה עוצמה, כמה אפשרות כמה תקווה יש בהבנה הזו.


אם הזמן לא קיים מבחינת הגוף שלנו ואנחנו יכולים לתת לגוף שלנו חוויה מוחשית מרפאה, לתת לו את התנאים שיוצרים ביטחון, את החיבוק והאהבה כאן ועכשיו, ובכך לשנות משהו שחווינו או משהו שהיה חסר כאשר הינו תינוקות חסרי ישע או פעוטות, אפילו כאשר חוונו אירוע טראומתי והמערכת שלנו לא יכלה להכיל אותו...

אפשר.

אפשר לאחות ולחבר פצעי נטישה.

אפשר לעטוף ולחבק ולתת לגוף חווית גבולות והכלה שלא הייתה.

אפשר.

אפשר לרפא נפש מפוזרת.

אפשר להתחבר לחוויה מוחשית של מרכז, של ביטחון ויציבות הנובעות מהגוף.

אפשר.

אפשר להנגיש את המתנות והאור והעוצמות שלנו.

הן אפשר.

זה קורה בסשן פרטי של תנועה אינטואיטיבית, מגע, נשימה וקול.

זה קורה בסשן קבוצתי של תנועה אינטואיטיבית.

כן. תודה לאל על הגוף הגאוני הזה.