פוסט המשך לפוסטים על בוטוקס והשריון הגופני

מעניין שדווקא הכתיבה על הבוטוקס היא זו שהביאה אותי לכתוב על השריון. יותר מכך מעניין שזה מה שמושך הרבה אנשים. אולי כי זה נושא שמפעיל, מושך ובו זמנית מעורר התנגדות אצל הרבה אנשים.

נמשיך עם עוד קצת אינפורמציה.

תופעה נוספת שאני פוגשת שעשויה להיות קשורה לאותו חומר משתק שרירים, זה שריון בגב העליון. זה לא שריון שמתבטא במסת שריר גדולה, אלא יותר כמו תחושה שממש מתחת לעור יש "שכבת סלע" אטומה. הגוף לא מסוגל לקבל או לספוג את המגע.

עכשיו נחשוב על החוויה של לקבל.

כדי לקבל משהו לתוך המערכת שלנו, המערכת צריכה להיות פתוחה לקבל. אי אפשר לכפות בכוח את הדבר הזה. בטיפול במגע (שיאצו, עיסוי וכו) זה נחווה בדיוק כפי שתיארתי – המגע יכול להגיע עד רובד מאוד שיטחי כי המערכת סגורה באותו איזור. להבדיל ממגע שפוגש שריר גמיש ואלסטי, נושם. זה ההבדל בין השריון הגופני המתבטא במתח שרירי כרוני ותחושה של אטימות, לרקמה נושמת וחיה.

השריון הספציפי הזה בגב הוא לא יחודי לשימוש בבוטוקס, אבל, וזה אבל גדול, כשאנחנו מתערבים בחוכמה של המערכת ומשתקים את היכולת של המערכת שלנו להתגונן, המערכת תמצא דרך לווסת את עצמה. ההבנה הזו נובעת מתוך ההגיון הפנימי שכל דבר שהמערכת שלנו עושה, (במערכת כוונתי למערכת של גוף-נפש-רוח) נועד לאזן, לווסת ולשמור על החיים של המערכת.

עכשיו תגידו לי, איך סרטן או מחלות מסכנות חיים שומרות על החיים?

אז התשובה לזה היא שאנחנו יצורים של תפיסה, התפיסה הזו נעשית על ידי חישה ועיכול של חוויות. ועם חוויות מסוימות לא "מעוכלות" כלומר לא עוברות את התהליך של חישה לצורך עיבוד, למידה והתרחבות, הן נשארות בתוך המערכת כ"חומר" לא מעובד והחומר הזה עושה כל מיני דברים בתוך המערכת, זה יכול להיו מחלות בגוף, זה יכול להיות מחלות או תופעות בנפש. אז אולי אותם 'חיים' שאני מדברת עליהם אלו חיים החורגים מעבר לגבולות של הגוף החי הנוכחי. אפשר לקורא לזה החיים של הנשמה או המודעות, בעיניי זה לא הכי הכי חשוב איך נקרא לזה אלא חשוב שנבין את המהות.

זה לא אומר שהמודעות היא יותר חשובה, או גבוהה, או מעל לגוף או הנפש. זו מערכת שיש בה קשרי גומלין.

שריון באזור הגב העליון, בעיקר בין השכמות קשור ללב ולרגש. עכשיו תראו את הקשר היפה הזה, משהו במנגנון המווסת באזור הפנים - החלק איתו אנחנו פוגשים ומתקשרים את עצמנו עם העולם משותק או מוחלש, ובאורח פלא משהו בגוף שלנו באזור הגב העליון והחלק האחורי של הלב נאטם.

חשוב לי לחזור ולהגיד, אלו אובזרווציות, לא משהו מחקרי. דברים שאני שמה לב אליהם. ואולי דרך תשומת הלב למופעים האלה וחשיבה עליהם, זו דרך להנגיש מידע חשוב לגבי הבריאות ההוליסטית של המערכת שלנו.

כשמסתכלים באופן הזה, המערכתי, אנחנו אולי יכולים להתחיל להבין שאנחנו לא רק גוף, או רק גוף ונפש. שיש כאן משהו שהוא מעבר לזה. ההתרחבות, הלמידה. ההבנה על מה זו המערכת הזו שהיא אדם. אולי יכולה להביא לשינוי לאופן בו אנחנו חיים את חיינו. ל מערכת הערכים שלנו.

בתקווה שאולי בהמשך גם התרבות הרווחת תשתנה. שהערך של אסטטיקה יהיה ערך בעל עומק שלוקח בחשבון את המערכת כולה, המהות והאינטליגנציה של המערכת הזו, ולא את הגוף בלבד.