Search

כל הדרכים מובילות

אז אתמול באמצע סשן תיפוף אפריקאי מתמשך קלטתי את עצמי עם חיוך ענק מרוח על הפנים. הייתי שם, אני, הד'גמבה, הקבוצה, המקצב האנרגיה המשותפת. וואו איזה אושר. היה אדיר ! לא כיף, כיף זה גלידה. היה אדיר!

תמיד היה לי קול בראש שאמר שאני צריכה להתחייב לדרך אחת. להעמיק בתרגול אחד. וכך עשיתי, לאורך תקופות שונות תרגלתי בצורה אדוקה, כמעט דתית, רייקי, ויפאסנה, יוגה, צ'י-קונג.

עכשיו כבר תקופה ארוכה הגוף-נפש-רוח שלי ממאן להתחייב לתרגול אחד. אני מוצאת את עצמי מקפצת בשמחה ומשתדלת לא לשפוט את עצמי על כך בין יוגה, פיתוח קול, ריקוד, טיפוס, צ'י-קונג וממש לאחרונה גם תיפוף אפריקאי.

לצליל יש כוח, יש לו רטט, יש לו תדר הוא מהדהד בגוף שלנו, ברקמות בנוזלים בתאי הגוף.לצליל כמו לתנועה כמו למחשבה, יש את הפוטנציאל להניע אותנו, לרפא, להזרים ולאזן את האנרגיה. לפעמים הצליל הנכון ברגע הנכון עושה את השינוי, ומעיר בנו כוחות, זיכרונות חבויים שאולי ללא אותו צליל לא היו מתעוררים.

וכך קרה שבאחד הסשנים האחרונים של העבודה בתנועה התעורר בי הצורך לתופף לאחת המתרגלות בעודה נעה.

זו תקופה ארוכה שאני פורצת את המסגרות והמבנים בחיי, גם בחיי האישיים וגם בחיי המקצועיים, שיעור יוגה כבר אינו רק שיעור יוגה בלבד, נכנסים בו תכנים של צ'י-קונג, בשיעור צ'י-קונג נכנסים תכנים וידע שלמדתי בויפאסנה או מתקופת היותי רקדנית.

אני יותר ויותר סומכת ו"שומחת" על התחושות שלי ומגלה כל פעם שהבחירה להקשיב ולפעול בתואם עם התחושות הוא נכון ומדויק יותר ממה שנראה נכון או ממה ש"מותר" במסגרת הנתונה.

הנשמה מדברת אלי בתחושות בלחישות וכשאני מקשיבה ומעיזה ללכת לאן שהיא מצביעה בלי לחשוב אם זה נכון, או הגיוני, בלי לפחד מה שאנשים יחשבו עלי חס וחלילה, הכל מתחיל לזרום בצורה טובה יותר. קורה קסם. אני מאושרת, מטופלים ותלמידים משתפים אותי בחוויות של ריפוי, התעלות, הקלה או פשוט תחושה של עושר ושפע בשיעורים.

אז גם כשהראש לא יודע להסביר למה אבל הלב פועם ודוהר או הגוף מתרגש זה סימן, זו לחישה, לפעמים צעקה של הנשמה.

בעבר כאשר עזבתי דברים כי הם לא היו מדויקים לי שפטתי את עצמי על כך. היום כשאני מסתכלת אחורה על כל הדברים שלמדתי וחוויתי אני יכולה לראות איך הם מתלכדים לעבודה שאני עושה בתנועה.

אם מישהו היה אומר לי לפני 10-15 שנים שאני אטפל בתנועה חופשית ומונחית, שאטפל אנרגטית ואשתמש בכלי נגינה וקול, לא יודעת מה הייתי אומרת לו. אולי הייתי צוחקת בחוסר אמון.

להקשיב ללב או להרגיש את תחושות הגוף זה לתקשר את הנשמה שלנו. זו הדרך לעלות על הנתיב להגשמת היעוד שלנו כל אחת ואחד עם המתנות שלה ושלו, לאושר והגשמה.

כל מה שנותר לנו הוא להרגיש.

- -למי שרוצה לבוא לתופף איתנו דברי עם Roni Parnass ~פועמות ~ מעגל מתופפות פרדס חנה כרכור~ - -למפגשי ריפוי בתנועה מוזמנים לפנות אלי - 0525112720

2 views

לאור עמי לוין

תנועה   מגע  נשימה