מסע בנשימה מעגלית בשילוב תמציות באך
כמה מילים על נשימה מעגלית
בנשימה מעגלית אנחנו מעמיקים את הנשימה אל האגן, הבטן ובית החזה, משווים ומחברים שאיפה ונשיפה. האנרגיה בגוף מתחילה לנוע, ובהדרגה ככל שאנחנו מעמיקים אל תוך הסשן, המודעות שלנו משתנה ואנחנו נכנסים למצב דומה למדיטציה או הרפיה עמוקה. החושים שלנו מתחדדים, ומשהו בתוכנו מתחיל לזוז.
שאנחנו מסתכלים על תינוק בריא שרק נולד, הנשימה שלו תראה כמו גל הרמוני וזורם. הוא משתמש בכל מיכל הנשימה שלו, מקרקעית האגן, הבטן ועד בית החזה. דפוס הנשימה הזה נפגע כמעט אצל כולנו במידה כזו או אחרת.
הגוף שלנו מחזיק פגיעות שעברנו מהרגע שנולדנו ואפילו מלפני. כשאנחנו חווים פגיעה הגוף מתכווץ אנחנו עוצרים נשימה, והגוף נושא את זיכרון הפגיעה. יש פגיעות שנשארו ונחקקו בגוף ממש כמו צלקת. הזיכרון של הפגיעות יכול להתבטא ככיווץ כרוני או רפיון של אזורים בגוף, הוא יכול להתבטא באזור בו יש חוסר תחושה או רגישות יתר, כפגיעה בדפוס הנשימה הטבעית ועוד.
השינויים הללו בדפוס הנשימה אלו התארגנויות גוף-נפשיות שנועדו להגן עלינו ונשארו גם כשהאיום חלף. כשאנחנו מתחילים לנשום נשימה מעגלית הדפוסים הללו מתחילים לעלות על פני השטח מהלא-מודע אל המודע ואיתם משתחררים רגשות הקשורים למצבים בהם הדפוסים הללו התעצבו. החוויה המחודשת של הרגשות הללו ממקום בוגר, בטוח ומוגן ופריקתם, מאפשרת שחרור של הפגיעות שנרשמו בגוף.
השחרור שאנחנו חווים בעבודה עם נשימה מעגלית הוא שחרור מוחשי ומורגש. אחרי סשן אנחנו יכולים לחוש הקלה, התרוממות רוח ולפעמים גם עייפות גדולה. לפעמים בימים שאחרי הסשן נרגיש יותר רגישים ויעלו בנו עוד רגשות. זה מעיד על כך שמשהו נפתח ואנחנו מוזמנים להניח לרגשות להיות, לחוש את מה שעולה, מומלץ לנהל יומן של כתיבה אינטואיטיבית, לטבול במעיינות ונחלים או לעשות מקלחת קרירה ולאפשר לתנועה הרגשית להיות. עם הזמן ובמהלך המסע המקום שנפתח בנו יכול להתמלא בחיוניות, חופש פנימי, השראה ואהבה.
