אנחנו רוצים להסכים להאמין שמה שאנחנו חווים ב*חמשת* החושים ה"פיזיים" שלנו הוא לא הכל. לפעמים לוקח זמן להאמין, כלומר לחוות, לפעמים החיים נותנים לנו מתנות והוכחות, בצורה של חוויות או "ניסים", לפעמים אין לנו ברירה אלא לתת אמון השכל שלנו הוא שותף, לא אוייב, צריך למצוא את הדרך לרתום אותו למשימה, להרגיע אותו, הוא רוצה להבין, אני מבינה אותו. לי יש שכל מאוד סקרן, מאוד רעבתן, הוא אוהב לקרוא, לחשוב, לנסח, לחבר שדות תוכן, ותובנות, ויש לזה ערך, וזה גם כיף ומשמח אבל צריך לפעמים לעצור את הח

כשאנחנו עוצרים ונכנסים פנימה אל המרכז שלנו על הציר המרכזי ואוספים את תשומת הלב המופנית החוצה, שמתענייינת ונשבית בתופעות ומאיטים ומאיטים עוד קצת אנחנו עשויים להתחיל לשים לב לדקויות. חשוב שתהיה שפה למה שמתגלה. הסינים משתמשים במושג צ'י. צ'י הוא מושג כללי לאנרגיית החיים, לפי הרפואה הסינית יש הרבה סוגים של צ'י, לדוגמא הצ'י של המזון, הצ'י המולד, הצ'י המגן ועוד. ההודים משתמשים במושג פראנה, היפנים במושג קי. המסורות האלה בנו מפות שעוזרות לנו להבין את החוויה ולתת לה צורה ושם. צא'קרות,

מעניין שדווקא הכתיבה על הבוטוקס היא זו שהביאה אותי לכתוב על השריון. יותר מכך מעניין שזה מה שמושך הרבה אנשים. אולי כי זה נושא שמפעיל, מושך ובו זמנית מעורר התנגדות אצל הרבה אנשים. נמשיך עם עוד קצת אינפורמציה. תופעה נוספת שאני פוגשת שעשויה להיות קשורה לאותו חומר משתק שרירים, זה שריון בגב העליון. זה לא שריון שמתבטא במסת שריר גדולה, אלא יותר כמו תחושה שממש מתחת לעור יש "שכבת סלע" אטומה. הגוף לא מסוגל לקבל או לספוג את המגע. עכשיו נחשוב על החוויה של לקבל. כדי לקבל משהו לתוך המערכת ש