לשואלות מה זה פסיכותרפיה גופנית -

פסיכותרפיה גופנית יוצאת מנקודת הנחה שהגוף והנפש הם שני ביטויים של אותה מהות.

אולי יפתיע את הדור הצעיר לגלות שבעבר הלא רחוק ההנחה הזו שעבור רבים היום היא ברורה מאליה, עד לפני כ 20 שנה היתה חדשנית ואף תמוהה.

היום המדע יודע להסביר את הקשרים בין הגוף והנפש דרך מגוון של ביטויים מדידים. מדדי דלקת, מחקרי מוח העוסקים במבנה ותפקוד המוח, ובנוירוטרנסמיטורים, הבנות חדשות על אופן פעולת מערכת העצבים האוטונומית, כימיה וביו-כימיה, ועוד .

באופן אישי אני מברכת על המחקר הרב שנעשה בנושא. מחקרים מאששים ופותחים דלתות עבור מידעים פורצי דרך להיכנס לתוך המערכות ולתוך ראשיהם וחייהם של הרבה אנשים שזקוקים להוכחות, ובסופו של דבר להרבות טוב.

אבל מחקר מדעי לרוב מאחר אחרי השטח.

כשוילהלם רייך, אבי הפסיכותרפיה הגופנית התחיל לפתח את שיטות העבודה שלו הוא פעל על פי רעיונות שהוא פיתח מתוך תצפיות במטופלים איתם עבד. אחריו הגיעו עוד שיטות והפסיכותרפיה הגופנית התפצלה והתפתחה לזרמים ושיטות שונות. בכולם ההנחה המרכזי דומה אך מוסברת באופנים ובדקויות שונות.

גם הפסיכואנליזה הקלאסית התפצלה והתפתחה לזרמים נוספים בניהם זרמים ששמים יותר דגש על הקשר הטיפולי, ויותר על החוויה מאשר ידיעה. המטפל איננו עוד דמות ניאטאלית ואינו ״יודע כל״.

בפסיכותרפיה הגופנית ההתייחסות אנחנו שואפים להגיע לאמת רגשית. אבל איפה נחפש את האמת הזו? אפשר לומר שהאמת הרגשית נמצאת הן בגוף והן בקשר של המטופלת והמטפלת. קשר בין שני אנשים.

בעולם בו המילה אמת הפכה לחמקמקה ובעייתית חשוב לי לציון שאמת רגשית שונה מ״האמת״ על ״המציאות״. אמת רגשית היא משהו שחי ברגע במרחב המשותף ברגע מסוים בטיפול. ידיעה עצמית, הבנת עצמית והיכולת לביטוי עצמי בתוך קשר מייטיב נוטעת ביטחון, מחברת אדם לעמוד השידרה ולבסיס שלו.

לסיכום-

המהלך המחשבתי נע מלדבר על מחקר ו״הוכחת האמת״ במחקר המדעי והנגשתן כלגיטימי למערכת ולחברה, לעבר אמת רגשית חוויתית, סובייקטיבית שמטרתה חיזוק העצמי ״הבריא״, וחיזוק מה שהיום נהוג לקרוא לו הסמכות הפנימית או הריבונות.

מחקר גורם לנו כיחיד לחפש את האמת בחוץ. בטיפול אנחנו נשאף ללוות ולכוון את המטופלת לעבר האמת הפנימית הרגשית שלה ואיך היא מבינה את עצמה ומסוגלת לתקשר את עצמה.