אנחנו רוצים להסכים להאמין שמה שאנחנו חווים ב*חמשת* החושים ה"פיזיים" שלנו הוא לא הכל. לפעמים לוקח זמן להאמין, כלומר לחוות, לפעמים החיים נותנים לנו מתנות והוכחות, בצורה של חוויות או "ניסים", לפעמים אין לנו ברירה אלא לתת אמון השכל שלנו הוא שותף, לא אוייב, צריך למצוא את הדרך לרתום אותו למשימה, להרגיע אותו, הוא רוצה להבין, אני מבינה אותו. לי יש שכל מאוד סקרן, מאוד רעבתן, הוא אוהב לקרוא, לחשוב, לנסח, לחבר שדות תוכן, ותובנות, ויש לזה ערך, וזה גם כיף ומשמח אבל צריך לפעמים לעצור את הח

לתאים בגוף שלנו יש זיכרון של אור, של תדר מסוים. זה כמו חתימה אנרגטית בתוך התא. כשאנחנו נחשפים לאור טבעי התאים ולכן גם אנחנו ברמה לא מודעת...

הפוסט הזה נכתב בצל אירועי אוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה אחריו. כבר כמה זמן שאני מתקשה לכתוב כאן. מעלה בעיקר תמונות של הזריחה המאירה את חלון...

אנחנו לא האווטאר אנחנו מזוהים עם הגלגול חיים הזה, בציר הזמן הזה, במימד החומר הזה האם אפשר לזכור את זה? השיעור המרכזי של החיים כרגע זה...

האור הזה הוא נובע מתוכי לא מתוך לאור שהיא אני אלא מתוך משהו שאני מצויה בו שהוא נצחי אני מנסה לעקוב אחרי המקור שלו, הוא לא בא מלמעלה...

ישנה תודעה אחת – שדה של מודעות התודעה ניבטת את העולם דרך העיניים שלנו, ושל כל היצורים החיים. צורות החיים השונות תופסות את עצמן כיחידות...