אור

את הצילום הזה צילמתי אתמול בשעת השקיעה.

סביב 19:00 הלכתי ברחוב הדגניות, התודעה שלי היתה טרודה בכל מיני. אך באותה מידה שהיא היתה טרודה ותנועתית שום מחשבה לא נשארה יותר מידי זמן. ברגע מסויים בצעידה נפתח מרווח בין שני בתים ויכולתי לראות במרחב את הכרמל מכוסה באור הצהוב כתום ורדרד של השקיעה.

זה לא תיאור של איזה רגע הארה או חוויה חדשה. אני מכירה את כוחו של אור השקיעה ואור הזריחה. בעולמות הצילום קוראים לזמנים האלה שעות הקסם. יש משהו בזמנים האלה שהאור קוסם אותנו. תופס אותנו.

ובאותם רגעים בצעידה נתתי למבט שלי לנוח על המרחב הזה בין הבתים שכמו הידהד את המרווח בין המחשבות בתודעה שלי ותמך התרחבות והתרווחות פנימית. המבט רצה להישאר על ניצנוצי האור, על הצלליות של עצמים במרחק, ועל הנוף הסוראליסטי של צלליות המפרץ והים המתחבא מתחת לאור.

כשהגעתי לאמצע הרחוב ולירידה לרחוב החד סטרי, עצרתי ונתתי למבט, ללב, לפנים לנוח ולהישטף בשקט.

אור

כבר כתבתי בעבר על האור. אור הוא עוד אלמנט בעולם, כמו מים, כמו אדמה. וכמו כל אלמנט יש לו איכויות יחודיות. כשאנחנו אומרים אור זה גם סימבלי ויכול לעורר מחשבה ואסוציאציות אבל יותר מאשר שזה סימבולי, זו חוויה, זה מידע. ואם אנחנו שמים לב לזה ומאפשרים את זה, ההפעלה הזו יכולה להיות עמוקה מאוד.

כמו היזכרות.

סוגי אור שונים מפעילים אותנו באופן שונה, אתם יכולים להתנסות בכך בהתבוננות באור הזריחה או השקיעה, אור אמצע היום, אור ניאון או נורת להט, אור נר, או אורה של מדורה מעוררים בנו חוויות שונות.

יש אצלנו מרכזים במוח שמגיבים לאור, וזה לא קשור אך ורק לשעון הביולוגי ולהפרשת מלוטונין. כשאנחנו נותנים להפעלה הזו לקרות אחד הדברים שקורים זה שהפעילות במוח עוברת מהמיספרה שמאלית שעסוקה בקידוד מידע, תהליכים ליניארים וכרונולוגיים להמיספרה ימנית שעסוקה בחוויה, רשמים, דימויים. אפשר לומר שמשהו בפוקוס של החוויה שלנו משתנה מראיית מנהרה לראייה מרחבית.

בהמשך יש התאזנות של עבודת צידי המוח והמידע שמגיע מהחוויה הזו יכול להיות מקודד ומתומלל. אבל מה שקורה ברגעים האלה שנקודת המבט שלנו משתנה, החוויה שלנו משתנה באופן מהותי, כיוון שהעולם שלנו מאוד נשלט ע"י המיספרה שמאלית ולאחר מכן החויה המתומללת יכולה לעבור אינטגרציה אל תוך תפיסת העולם שלנו. אומנם זה לא תהליך אינסנט וזה דורש תרגול והתנסות שוב ושב כדי להטמיע את זה. אבל בעצם כתיבת שורות אלו יש כמו הנחה של כוונה לתנועה הזו.

תנועה שהיא כמו יצירה אקטיבית של "גליץ' במטריקס", הוצאה מהאיזון המקובע לצורך התנסות והטמעה של חוויה ותפיסת מציאות רחבה יותר.

אז אלה היו כמה מילים על האור הפיזי בעולם שלנו. האור מזכיר לנו משהו, מאיר בנו משהו.