הסרעפת היא שריר דמוי כיפה המפריד בין חלל בית החזה לחלל הבטן.
לפי הרפואה הסינית רגשות כמו אהבה, עצב, שנאה צער וחמלה מקורם בבית החזה (הריאות והלב) ורגשות כמו כעס, דאגה, יצירתיות, פחד, אשמה, אמון מקורם בחלל הבטן (כבד, טחול, כליות ועוד איברים בחלל הבטן).
אפשר לומר במובן הזה שהסרעפת היא כמו החיץ שבין פלג גוף עליון - העולם המודע והרגשות "הגבוהים" לבין פלג גוף תחתון - הסמוך לא מודע והלא מודע - הרגשות ההישרדותיים "הנמוכים".
הסרעפת מהווה גשר חי ודינמי בין העולמות הללו המתבטא בתנועת הסרעפת ובמבנה הקמור עם פתחים במרכזו המאפשרים מעבר של חשמל, נוזלים חיוניים, מזון, ותקשורת.
הסרעפת היא שריר הנשימה המרכזי. פעולת הסרעפת נעשית גם בצורה לא מודעת דרך מערכת העצבים האוטונומית שלנו וגם בצורה מודעת ורצונית דרך מערכת העצבים ההיקפית.
מה שזה אומר שאני יכולים להתבונן בדפוס הנשימה הרגיל שלנו מבלי להשפיע עליו (על אף שכבר עצם ההתבוננות בנשימה עושה משהו, אבל נשים את זה רגע בצד), ואנחנו יכולים גם להשפיע על הנשימה ועל דפוס הנשימה, למשל להעמיק את השאיפה ולהאריך את הנשיפה.
בתהליך הנשימה בשאיפה הסרעפת מתכווצת ויורדת לעבר חלל הבטן, יוצרת תת לחץ בבית החזה ואוויר נשאב פנימה, בנשיפה הסרעפת מרפה ועולה לעבר חלל בית הזחה והאוויר נדחף החוצה.
כמו הרבה תהליכים אחרים בגוף אבל בתהליך זה במיוחד, נוצרת תנועה, חום ומגע בתוך הגוף.
בתהליך הנשימה כאשר הסרעפת יורדת היא מעסה את חלל הבטן והאיברים שבו, המגע, התנועה והחום שנוצר בחלל הבטן מאפשר מגע וקשר עם אנרגיות ורגשות השוכנים בחלל הבטן. במקביל בית החזה מתרחב ומתמלא באוויר תנועת ההתרחבות של בית החזה מאפשרת מגע עם רגשות השוכנים בחלל בית החזה. בנשיפה הסרעפת מרפה ועולה ומאפשרת תנועה אנרגטית כלפי מעלה וביטוי של הרגשות, אנרגיות, תחושות.
במצב אידיאלי כשהסרעפת עובדת בצורה חלקה והרמונית יש זרימה טובה של רגשות, אצל רובנו יש מידה של החזקה בנשימה -
כשההחזקה היא בנשיפה הסרעפת לא מרפה עד הסוף או שיש שליטה בנשיפה, נראה ריסון או דיכוי בביטוי הרגשי.
כשההחזקה היא בשאיפה הסרעפת לא תתכווץ במידה מספקת, לא יכנס מספיק אויר-אנרגיה, ונראה הימנעות ממגע עם רגשות.
כמובן שבתוך התיאור הזה יש המון גוונים וביטויים שונים ולכל אחת יש דפוס נשימה ייחודי.
לפעמים הבטן מכווצת ואז לא מתקיימת נשימה לעבר הבטן, או לחילופין כאשר בית החזה מאוד מכונס ומכווץ ואז חסרה התרחבות של בית החזה.
בתרפיית נשימה אני עובדת בצורה איטית ועדינה בה מצד אחד אנחנו מתבוננים בדפוס הנשימה הרגיל של הבן אדם ובהדרגה ובעדינות מעצימים את הנשימה לפי הצורך, אם זה את השאיפה או הנשיפה, עבודה עם נשימה לאיזורים שונים בגוף, שימוש במגע או תרגילים כדי לנתב את האוויר והאנרגיה לאיזורים בגוף בהם יש פחות תנועה ונשימה ובמקרה הצורך שימוש בעצירות נשימה.
כל דבר בהתאם לצורך של הבן אדם.
כאשר המטרה היא להניע את האנרגיה והנשימה, להיות במגע עם מה שחי או מה שתוקע את המערכת.
הדגש החשוב ביותר זו עבודה עדינה, איטית והדרגתית המותאמת לקצב של כל אחת ואחד.
בתמונה - סוג של סרעפת, מדוזת ירח
