בעקבות החקירה שלי בחיי שלי, בעקבות עבודה עם אנשים רגישים ומיוחדים בטיפולים במגע ופרחי באך, ובעקבות שיחה עם אישה אהובה. את יודעת מי את.
מרגיש לי שאהבה, ואהבה עצמית היא במהות שלנו. זה משהו מולד. היא יושבת בבסיס, בליבה שלנו.
הנושא של גבולות לא ברורים לדעתי הוא אחד הגורמים המרכזיים לסבל האנושי. גם במיקרו, וגם במאקרו. גבולות לא ברורים גורמים לחודרנות, גורמים לביטול עצמי, גורמים לכאב רגשי, פיזי ורוחני. זה משהו שהתקבע אצל בני האדם.
אנשים רגישים, כמוני וכמו הרבה אנשים שאני מכירה בטבע שלהם ישאפו להרמוניה ואיזון, כי הם זוכרים את הבית. זה משהו שמוטבע בהם, מולד. ולכן הרבה פעמים ייטו לריצוי. במקרה שמגיעה מולם אנרגיה שנחווית כתוקפנית או אפילו דומיננטית מאוד שמציבה עובדות בשטח מבלי להטיל ספק, או מבלי לשאול רגע אם זה מתאים - הם יעדיפו לנקוט בפעולות על חשבון עצמם מאשר להציב גבול ברור. עבור אדם או בת אדם רגיש להציב גבול ברור, להגיד "לא", נחווה כתוקפני, כפעולה אגרסיבית. הרי במקור, ברמת המהות כולנו אחד. אין עניין של גבולות ואין מצב של חודרנות, לא כך במימד השלישי הדחוס.
אדם רגיש שגדל בסביבה שלא זיהתה את הרגישות שלו, אישה כזו שלא תיווכו לה את המציאות, שלא נתנו תוקף לרגשות העדינים שלה, לא תדע לזהות את הגבולות שלה. היא תהיה מכוונת החוצה, כדרך לשרוד. היא תהיה מכוונת החוצה כדי לרצות, כדי להתכונן לפגיעה. בדרך שלה לנסות ולהבין את העולם הזה -היא תאבד את עצמה. אישה כזו תרגיש אשמה כפולה – כלפי חוץ - על תחושת אי ההתאמה שלה לעולם, על התחושה שהיא אף פעם לא יכולה לספק את האחר (כי זה לא התפקיד שלה) וכלפי פנים – על הנטישה שלה את עצמה
אנשים רגישים הרבה מאוד פעמים מרגישים לא מתאימים לעולם הזה. ובגלל שאיבדו את עצמם בדרך להתאים את עצמם לעולם הם ילמדו לא לאהוב את עצמם. הם ירגישו פגומים ואשמים.
אפשר להגיד עוד הרבה על העניין הזה.
אבל בתור התחלה, וגם כי אני צריכה לנסוע לאסוף את הבת שלי מהגן - אפשר לנקוט בפעולות אוהבות כלפי עצמנו. - לתת לעצמנו זמן עם עצמנו. - להיזכר במהות הנצחית שלנו, שהיא אהבה. - לשהות בטבע - ליצור - להיות בחברת אנשים בעלי תדר דומה -וגם אפשר להגיע לטיפול בפרחי באך שתומך מאוד בנושא של גבולות ורגישות.
ולזכור, שעד כמה שהעולם הדחוס הזה מקולקל, יש בו גם יופי ועדינות. ולנו העיניים לראות והלב להרגיש את העדינות הזו. ולנו הידיים והלב לבנות עולם חדש, גם אם זה בתור בהתחלה רק במיקרו. ולא לפחד, להניח את הרגליים האנרגטיות שלנו על הקרקע ולצעוד על האדמה.
בעצם הצעידה שלנו על האדמה אנחנו מרפאים את עצמנו ומשנים את העולם.
באהבה לאור
