לפני כמה ימים העלתי כאן פוסט שהתייחס לבוטוקס וההשפעה של שיתוק שרירי ההבעה על היחסים הבין אישיים שלנו ועל היחסים שלנו עם עצמנו. בעקבות הפוסט הזה חשבתי שאולי זו הזדמנות להרחיב מעט על הנושא דרך הפריזמה של פסיכותרפיה גופנית. אחד המושגים המרכזיים בפסיכותרפיה גופנית הוא השריון הגופני. השריון מתייחס למתח שרירי כרוני באזורים מסויימים בגוף שגורם לגוף להיות מוחזק בתנוחה גופנית מסוימת וקבועה. למשל – בית חזה מכונס או "מנופח" על דרך קבע. השריון המתבטא במתח שרירי כרוני מגביל את התנועתיות ב

בחמש השנים האחרונות אני מטפלת בשיאצו פעם בשבוע במסגרת קופת חולים. יוצא לי לראות כמויות גדולות של אנשים. ומתוך המפגש הזה שהוא שונה מאוד מהמפגש עם מטופלים ומטופלות בקליניקה הפרטית, אני רוצה לשתף בכמה תופעות ששמתי לב אליהן ועד כה נמנעתי מלכתוב עליהן כי לא בא לי ליצור אנטגוניזם, וגם לעזאזל למה אכפת לי כל כך. אבל מסתבר שיותר אכפת לי שאנשים יהיו מודעים מאשר שאכפת לי מהאנטגוניזם. אשתף כאן בתופעות שהבחנתי בהן ואם זה מעניין אתכן אז כל אחת מוזמנת להמשיך את המחקר הפרטי שלה. עליה בלחץ דם

נגיד ויש משהו שאת רוצה לעשות בחיים. נלך על מילה גדולה - להגשים משהו. לצאת עם איזה שיעור, מוצר, סדנא, לכתוב עבודת גמר… וזה לא קורה. בואי נדייק את זה, בנתיים זה לא קורה. החיים, השגרה, הילדים, מתחים לוקחים לך את האנרגיה ובשארית הזמן שנותר לך את מצליחה לעשות משהו קטן, או אפילו לא לעשות, רק לחשוב על זה לדמיין את זה, לחלום את זה. ואז מגיע הקול הזה, השופט שאומר לך שאיזה גרועה את ושאת לא מזיזה כלום וככה לא יקרה כלום. אם תצליחי לתפוס אותו את הקול הזה ולהגיד לו תשמע, במסגרת התנאים הנוכ