אתמול בשיעור צ'י-קונג דיברתי על איך התרגול יכול להיות מרפא אמיתי. ואפשר לשאול מה זה "מרפא" ומה זה "אמיתי". אפשר גם לשאול אם אפשר לרפא משהו בכלל, ואולי כל התפיסה של לרפא היא שגויה. אולי לא צריך לרפא ולא צריך לתקן כלום. אבל כל העניין הזה מרגיש כמו התפלפלות במילים. כי האמת היא שאם "הכל היה בסדר" לא היינו קמים מהספה. אנשים מגיעים לתרגול, ויהיה זה תרגול צ'י-קונג או יוגה, או נשימה, או טיפולים מסוגים שונים כדי להרגיש יותר טוב עם עצמם, כי חסר להם משהו. כי כואב להם משהו. אז אשאל שוב,

מכירה את הקול הזה שאומר לך שאת לא מספיק טובה? או גרוע מזה – שאת לא בסדר, שאת פחות מכולם? הקול הזה הוא לא שלך. זה קול שהפנמת מהילדות,...

לעשות את המיטב, ‏זה משהו לשאוף אליו זה משהו שלאורו אנחנו יכולים לחמול על עצמנו, כשאנחנו שופטים את עצמנו. להבין שאנחנו תמיד מנסים ועושים...