ואולי כבר הגענו

אולי ככה זה כמו שזה,

לא ממקום של ויתור או סטגנציה או יאוש

אלא ממקום של הסכמה שככה הם החיים,

ככה אנחנו, ככה אני ואת ואתה, כל אחד ואחת עם המורכבות המיוחדת שלו,

עם המשא והמסע, עם הכאבים הלא פתורים, עם המתנות והמשאבים

ואיך אפשר להביא את זה, להיות עם זה ולנוע,

לא מתוך הרואיות לא מתוך גרנדיוזיות

פשוט כי אם נניח ונסכים להיפגש ככה עם מה שיש,

החיים יקחו אותנו הלאה

הלאה לא אל סתמיות, לא אל עוד מאותו הדבר,

ואיך אפשר שה-הלאה הזה יהיה חדש,

חדש במובן של חי

חי במובן של תנועה של רעננות של התרחבות,

התרחבות במובן של אהבה

כזו שהיא אין סופית ולא על חשבון מישהו או משהו

התרחבות כזו עם אדוות שבשהות בה מתחילה נסיגה

נסיגה שהיא התכנסות

התכנסות לא מתוך פחד או הדיפה או התנגדות

אלא מתוך צורך להיפגש עם עצמי, עם הפנימיות, עם סוף

ועם והתחלה

איך אפשר להיתחבר לפעימה הזו של החיים,

של ההכרות, של התחדשות עם עצמך.

מזמינה אותך להיפגש,

לזהות, להכיר, להסתנכרן ולהיות עם הפעימה הזו שבך

בגוף, בנשימה, ברגש, בתפיסה,

התמונה צולמה מנקודה בו יש פעימה טובה ומחייה של אנרגיית חיים - טבעון בלילה